שם: עדי הוניקסבלום
גיל: 37
מקום מגורים: סרטוגה, ארה”ב
הכי מתגעגעת ל: הורים, האחיות והמשפחה, טחינה אמיתית, והרעש של העיר

אחרי הטירוף?

את האריזות כבר סיימנו, את רוב הטיסה ישנו, ואז נחתנו בשדה התעופה של סן פרנסיסקו. אחרי כל המבדקים, האישורים ואיסוף המזוודות, ואחרי שכל הישראלים שטסו איתנו בטיסה הישירה (אגב, הדבר הכי חכם שעשינו) התעופפו להם מסביבנו, עצרנו לשתות קפה של בוקר בסטארבקס בשדה התעופה. 

זה הדבר הראשון שהיה לי חשוב לעשות והוא זרם איתי. קפה ונשנוש קטן, בהייה בשדה הריק בשעה 6 בבוקר. הערפל של סן פרנסיסקו מתפזר לו ככל שהשמש עולה ואנחנו נרגעים לנו, רק אנחנו והמזוודות.

אנשים נורא נחמדים פה. מדהים כמה שזה נעים בנשמה. כולם כל כך מנומסים וסבלנים – הלוואי שזה היה גם בארץ. החלטנו לא לעשות חבילת גלישה לימים הראשונים. הרגיש לנו כמו בזבוז של כסף ואולי עדיף לקנות כבר סים מקומי. בדקנו מהר בשדה (מול הסטארבקס זו החנות היחידה אז כמובן שזה יצא יקר – 89$… לא קנינו – נמשיך לחפש באחת החנויות בהמשך).

עלינו על הסעה משותפת עם נהג גיאורגי (שהסתבר לנו אחר כך שיש לו חבר טוב שגר בחיפה ואותו הוא מבקר כל שנה). נהג שודים שהביא אותנו ליעדנו מהר מאוד.

מתחילים לעבוד על הבית

סיליקון ואלי זה בעצם אוסף של עיירות קטנות עם מרחבי ענק. לא הייתי מצפה. בדמיוני ראיתי שהכל אוטומטי, ואנשים ממהרים ברחובות (קצת אולי כמו ניו יורק). אבל לא. הכבישים רחבים, יש מלא מרכזים מסחריים, חנויות ענק ו-כמה תלאביבי מצדי להבחין – מלא חניה בכל מקום!).

אנחנו התמקמנו בסרטוגה – עיר נחמדה של כ-30 אלף תושבים. בית קרקע נחמד, הכנסנו מזוודות ויצאנו מהר לקנות כרטיסי סים. באופן מפתיע – המחסור בווייז באזורים האלה מורגש בכל עלייה על הכביש. לאחר בדיקה בכמה חנויות סלולר רכשנו כרטיסי סים חודשיים PRE-PAID (45$ לכרטיס). זה יאפשר לנו חודש להחליט אם להמשיך או לרכוש חבילה אחרת.

התחנה הבאה שלנו – טארגט. חנות של כמה קומות (האמת, לא ספרתי, היא בין 2, ל-3 לדעתי). צריך לקנות עכשיו הכל לבית, והכוונה לה-כ-ל(!): כריות, שמיכות, מגבות, סכו”ם, כוסות, מיקרוגל, סירים וכולי. למזלנו, בדירה יש רהיטים בסיסיים כמו ספות ומיטה, ואני הבאתי במזוודה גם מצעים. 

הלם תרבות שלא תכננתי – אין כאן ציפה לפוך! כן כן, שאלנו כל עובד/ת בטארגט – אף אחד לא שמע על זה. הם ישנים עם שמיכות הפוך כמו שהן, ללא ציפה. מי שבעל/ת חוש יזמות ומוכן להרים את הכפפה – אני ממליצה לכם לבדוק את השוק הזה.

המסקנה שלי מהרילוקיישן עד כה

שוב, אנשים נחמדים פה באופן הזוי. ונעים כמובן. כי זה הופך אותך לרגוע יותר. בדרך לטארגט עצרנו לאכול ארוחה אמריקאית אמיתית. טוב, זאת הייתה ה-ארוחה מבחינתי עד עכשיו – בגללה עליתי לפחות קילו בשבוע הראשון.

אני לא הולכת לפרסם אף מותג עכשיו אבל הנה מסקנה אחת שיכולה להקל ברילוקיישן – אל תחשבו שלעבור מחנות לחנות ולחפש ביום הראשון מוצרים זולים יותר לבית זה עדיף – כדאי לרכז את הכל בחנות אחת, לשלם בקופה אחת (!) ולצאת עם עגלה אחת (רוב הסיכויים שיותר מאחת) מלאה. 

תשמרו לכם את האנרגיה להשוואת מחירים להמשך. אתם תגיעו עייפים ושיקול הדעת והתפקוד הקוגניטיבי שלכם יהיו נמוכים ממילא. אל תהיו יותר מדי שאפתניים להספיק ביום אחד הכל. ל’גוד וויל’ תגיעו בהמשך השבוע.

הירשמו לניוזלטר

All rights reserved © Ocean Group 2018