בריחת מוחות מישראל - תופעה אמיתית

בקרב ישראלים ישנם נושאי שיחה קבועים, שבדרך כלל יסתכמו בפוליטיקה, מזג אוויר ו”לברוח מפה כמה שיותר מהר”.

 

עדי דרזמן, בן 31 מקיבוץ מגן, החליט להבין לעומק את המונח “בריחת מוחות” בעבודת הסמינר שלו בעבור לימודי התואר השני. “החלטתי לעסוק בנושא כי אני חושב שהוא חשוב. חשוב להבין שמדובר בסימפטום לתופעה רחבה יותר ומדאיגה בעיני ברמה הלאומית”.

 

ואכן, מדובר בתופעה רחבה שמדאיגה מומחים רבים. אבל מה שעדי לא ידע הוא שעבודתו תוביל למסקנות מעניינות הרבה יותר.

עוזבים את הארץ בשביל מימוש עצמי

לטובת הסמינר הפיץ עדי סקר בקבוצות של ישראלים בחו”ל. ההיענות הייתה מדהימה – 462 משיבים מ-47 ערים ברחבי העולם. הערים הבולטות ביותר מהן הגיע מענה היו סן פרנסיסקו, ניו יורק, בוסטון, לונדון, ברלין, סידני ומלבורן. בין העונים, 51% נשים ו-49% גברים בטווח גילים של 19-65, מרביתם בני 26-46.

 

“הופתעתי מההשתתפות הרבה בסקר. בתוך סוף שבוע אחד קיבלתי 462 תשובות מכל קצוות עולם. הפתיע אותי הצורך של חלק גדול מהמשיבים לענות בהרחבה ובגילוי לב את תחושותיהם”, מספר לנו עדי בראיון.

 

שאלות הסקר נועדו לבדוק מספר נקודות שלדבריו, יכולות להשפיע על תהליך בריחת המוחות. אך מהתוצאות שנתקבלו נמצאו נתונים מעניינים הנוגעים למשפחתיות, מגדר, פטריוטיות, אינדיבידואליות ועוד.

 

בין היתר נמצא ששלוש הסיבות העיקריות של הישראלים לעזוב את הארץ הן מימוש עצמי, התפתחות מקצועית ויוקר המחייה בארץ.

סטטוס

“אני נזהר מלקפוץ למסקנות אך ברור לי שיש כאן פוטנציאל גדול מאוד של הון אנושי שמרגיש שייך וגם מביע נכונות ורצון לחזור לישראל. עם זאת, הפעולות והדרך שבה המדינה הולכת כיום אינן מובילות להחזרתם ולצערי, גם מרחיקים את אלו שנשארו בארץ”, מספר עדי.

 

בעבודתו כתב: “ניתן לראות כי חוד החנית של בני דור הביניים עוזב למקומות אחרים בתקווה לעתיד אישי טוב יותר ומתוך ייאוש לעתיד המדינה והמשק”.

נשים ברילוקיישן

את התשובות פילח עדי לפי חלוקה מגדרית וגילה פערים מסוימים בין גברים לנשים. בין היתר מצא שתחושת הישראליות בחו”ל חזקה יותר בקרב נשים וזה מגיע בהלימה עם רצון עז לשוב ארצה ביום מן הימים (67% מהנשאלות).

 

לדבריו, זה קשור להסברים סוציולוגיים כמו העובדה שהן נסעו בעקבות בן הזוג וכתוצאה ישירה, הזניחו את ההתפתחות המקצועית שלהן.

 

כחברה שעוסקת בניהול תהליכי רילוקיישן יותר מ-70 שנה, אנחנו באושן יכולים להעיד שישנה מגמת עלייה במספר הנשים היוצאות לרילוקיישן ועדיין, רוב תהליכי הניוד מתבצעים בעקבות עבודת הגבר במשפחה.

 

בנוסף טוען עדי, ישנם גם הסברים פסיכולוגיים שונים כמו קשר אם בת או קשר ללהקה או לקהילה. המשמעות היא שנשים רוצות לחזור לחיות בארץ יותר מגברים ומרגישות יותר תחושת ישראליות.

 

במסקנות המחקר, שכזכור עוסק בבריחת מוחות, אף מציין עדי שהתכנית להשבת המוחות צריכה להתמקד בכוח הנשי של הרילוקיישן. “הערכתי היא שהנשים הן המפתח להשבה. יש להן תחושת שייכות גדולה יותר לישראליות והן אלו שיכולות למשוך את המשפחה חזרה לישראל”.

בריחת מוחות

ואם נחזור רגע לנושא המרכזי של עבודת המחקר, הרי שמדובר בנושא כאוב. מחד, טוענים מומחים שבריחת המוחות עלולה להוביל לפגיעה בפריון ובצמיחה כלכלית, אובדן תשואה על ההשקעה הלאומית בחינוך, אובדן הכנסות ממסים, אובדן פוטנציאל הנהגה והובלה חברתית ואי השתתפות ב”משחק הפוליטי”.

 

מנגד, התומכים במהלך טוענים שאזרחים שיוצאים לתקופה של מספר שנים ורוכשים ידע, מיומנויות וניסיון, מהווים קטר צמיחה משמעותי עם שובם.

תרשים

“תופעת בריחת המוחות היא נורת אזהרה גדולה ומהבהבת שמעידה על מצב פוליטי, חברתי, כלכלי, תרבותי וביטחוני בארץ”, אומר לנו עדי.

 

ועדיין, מתוצאות המחקר שלו מוצגת תמונה דווקא חיובית. מהסקר נמצא שככול שהיורדים יותר משכילים, כך הרצון שלהם לחזור לישראל גדול יותר. במחקרם של גולד ומואב לדוגמה, נמצא קשר חיובי מובהק בין השכלה להגירה מישראל לחו”ל. “לפי דעתי הסיבה לכך היא שאנשים בעלי השכלה גבוהה נוטים למוביליות. כלומר, הם פחות תלויים במקום, שכן משלח ידם הוא הידע שלהם והם יכולים לקחת אותו איתם. המשמעות היא שקהל יעד זה עשוי להגר שוב אם יינקטו צעדים למשוך אותו לחזור לישראל בקלות יתרה מאשר אוכלוסייה פחות משכילה”.

 

עדי, למה בעצם רצית לחקור את הנושא הזה?

“חשוב לי להזמין את כל המעוניין לעשות גלים או להשתמש במסד הנתונים שהשגתי על מנת לשפר את הבנת התופעה ולהעלות את סיכויי ההצלחה של השבת ההון האנושי ארצה”.

 

אתה רואה את עצמך ברילוקיישן מתישהו?

“אני בהחלט מוכן לשקול רילוקיישן. אני חושב שזה מעולה ברמה האישית, התפתחות הקריירה, מימוש עצמי, חופש, הרחבת האופקים, איכות חיים ועוד רשימה ארוכה של יתרונות מאוד לא מבוטלים.

 

אבל יש לי גם מחלוקת בין הרצון לחוות את העולם לבין הקושי שלי לעזוב את הארץ. אני באמת מאמין שיש לי חובה מוסרית לבחור באופציה המורכבת יותר שהיא לחיות בארץ.

 

בשנת 2010 החליטה הממשלה על הקמת תכנית לאומית להשבת אקדמאים ארצה. ב-2013 התכנית יצאה לפועל ונכון לסוף 2015, התכנית בקשר עם 277 מעסיקים בישראל ועובדיה עמלים על השמתם של ישראלים בישראל.

קריאה נוספת:
הירשמו לניוזלטר