שם: סוזי אוקובו
גיל: 51

נשואה למקוטו ואמא של קאי

מקום מגורים: טוקיו, יפן
הכי מתגעגעת ל: משפחה, חברים, ים ולאוכל בבתי הקפה בישראל

התרבות היפנית בימי הקורונה

הפעם הראשונה ששמעתי על וירוס הקורונה בהקשר של יפן הייתה בעקבות סיפור אוניית התענוגות ביוקוהמה “דיימונד פרינסס” ועליה 3700 נוסעים ומתוכם 15 ישראלים.

עד אז חיינו התנהלו כהרגלם, אמנם בסין המגפה כבר פרצה אבל הייתה מעיין תחושה שאלינו זה לא יגיע.

מאז יפן עלתה לכותרות והתחלנו להבין שהנגיף הזה מאוד מדבק וכנראה שזה ישפיע עלינו לתקופה ארוכה.

אני בעלים של חברת תיירות לישראלים שמטיילים ביפן. בשנים האחרונות ראיתי איך הישראלים מתאהבים ביפן ובתרבות היפנית ואפילו אלעל החליטה להשיק קו ישיר לטוקיו שמבחינתי זאת הייתה בשורה מאוד משמחת.

ככל שהקורונה תפסה תאוצה כך גל הביטולים התגבר. בהתחלה חשבתי שזה עניין של חודש חודשיים ובפסח הישראלים ישובו לטייל אך הביטולים התגברו. היום אני מבינה שכל עונת האביב מבוטלת ובנוסף, אלעל הודיעה על דחיית הקו החדש לאוגוסט.

אני נשארתי ללא עבודה וכך גם כל 15 המדריכים שאני מעסיקה.

פה ביפן העם מאוד צייתן. מה – 2 במרץ הממשלה היפנית הודיעה על הוצאת התלמידים לחופשת האביב שבועיים לפני המועד. ראש הממשלה ביקש מהאזרחים לא לחגוג את פריחת הדובדבן בפארקים ולבטל את כל האירועים הגדולים.

לפי החוקה והתרבות היפנית  אסור להכריח את האזרחים להישאר בבתים, אפשר לבקש מהם לא לבלות ברחובות ולהמליץ כמה שפחות להיות בחוץ וביקשו מבעלי עסקים בקטגוריית בילוי לסגור את העסקים למשך חודש  והבטיחו לשלם להם מענקים כדי שיוכלו לשרוד .

לדוגמא

הבארים והמסעדות יהיו פתוחים רק עד שעה 8 בערב

ביקשו לא לפתוח את הפצ׳נקו (מן סוג של אולמות הימורים ), קריוקי, חדרי כושר, בתי קולנוע

ב2 הסופי שבוע האחרונים רחובות טוקיו היו כמעט ריקים.

מדהים אותי כל פעם מחדש כמה היפנים ממושמעים ומקבלים את הגזירות בהשלמה, מספיק לבקש מהם ללא ציווי והם ברובם יצייתו ולא יתנגדו. במהלך היום לא ממש מרגישים סגר כיוון שאין איסור על ריצה בפארקים, לאלו שעובדים מותר לשבת במסעדות בצהרים והתחבורה הציבורית עובדת כסדרה, אבל החל משעות הערב הרחובות מתרוקנים כמעט לגמרי.

אני חושבת שהאכזבה הכי גדולה הייתה דחיית האולימפיאדה. מעבר לתחושה הכללית המבאסת, הדחייה הזאת בעיקר גרמה להפסדים כלכליים כבדים

בניגוד לישראל, התקשורת היפנית לא מאוד מלחיצה אבל אפשר לראות שההתעסקות בקורונה הולכת וגוברת מיום ליום. ראש הממשלה ומושלת טוקיו נואמים כל כמה ימים ומבקשים מהאזרחים לשתף פעולה כדי להקטין את כמות הנדבקים היומית .

נכון לכתיבת מילים אלה מספר המתים ביפן עומד על 108 ומספר החולים הוא 7470

מה שמצחיק הוא שהחוקרים לא מבינים איך מדינה כל כך צפופה מדווחת על מספרים כה נמוכים.

אז כאן נכנסת התרבות היפנית:

ביפן, בלי קשר לקורונה, יש רמת ההגיינה מאוד גבוהה. במקום לחיצת יד או נשיקה-  משתחווים, כשמישהו מרגיש קצת לא טוב- הוא חובש מסיכה על פניו כדיי לא להדביק את הסובבים ובחודשי האביב היפנים מסתובבים עם מסיכות כדי להיאבק באלרגיות בעקבות האבקנים של הפריחות.

אלכוג’ל זה דבר שבשגרה ללא קשר לקורונה. בכניסה לבניינים יש בקבוקוני חיטוי ידיים, ובמקומות העבודה מספקים לעובדים מלאי מסיכות פנים כדרך קבע.

אז אולי התרבות הזאת דווקא שומרת על העם הזה במקרה הזה.

הממשלה הבטיחה לעזור כלכלים לעסקים ולתת מענק לאזרחים שאיבדו את מקום עבודתם כתוצאה מהמגפה ואני מקווה שבקרוב אחזור לראות שוב את התיירים הישראלים נהנים ומטיילים כאן ביפן ושאוכל להחזיר להעסיק את כל 15 המדריכים שלי.

אני בקשר עם משפחתי בישראל ורואה את המצב באירופה וארה”ב. אני בתקופה הזאת מרגישה  הכי רגועה עם בעלי והבן שלי וסומכת על היפנים שידעו איך להתגבר על המשבר הזה. הם התגאו היום בנאום שיש להם תרופה שנקראת איביגן שהומצאה על ידי חברה שנקראת פוג’י פילם ונחשבת כפורצת דרך במלחמה בוירוס. יש ביפן מכשור רפואי מתקדם ונראה שיפן ערוכה היטב. זה מעודד אותי מאוד.

עכשיו נשאר לנו להתפלל לבריאות בכל העולם ולאחל לכולנו חג פסח שמח ובריא

סוזי כהן אוקובו היא בעלת חברה לשירותי תיירות ביפן

https://www.hebrewtourguidetokyo.com/

הירשמו לניוזלטר