מדריך: כך תעזרו לילדיכם לשמר את העברית

 

נכתב על ידי אומה ריינגלס סטרץ

 

לפני כמה ימים הייתי בפארק בלונדון עם בתי. היא ראתה ילדה כבת גילה, והתחילה לשחק איתה. הילדה דיברה גרמנית ואנגלית.

 

כשאימא שלה שמעה אותי מדברת עברית עם בתי, היא אמרה לי כמה היא מצטערת שאיתה לא דיברו בעברית. הופתעתי מאוד לשמוע את זה, שכן שיערתי שהן אנגליות ממוצא גרמני, אך היא סיפרה לי שאימא שלה ישראלית. מעולם לא דיברו איתה עברית בבית, אלא רק אנגלית וגרמנית. היא ניסתה ללכת לאולפן לפני שנים, אבל הרגישה שזה כבר מאוחר מדי בשבילה.

 

רוב הישראלים מניחים שהילדים שלהם יהיו דוברי עברית. לצערי, מניסיון של שנים עם תלמידים ישראלים באנגליה, זה לא המצב.

 

האינסטינקט של רבים מאיתנו שגרים באנגליה הוא לדבר אנגלית עם הילד, כדי לעזור לו להתאקלם. זה אולי אפקטיבי לטווח הקצר, אך המחיר שמשלמים הוא העברית של הילד.

 

לעומת זאת, יש הורים שדווקא מעוניינים לדבר עברית בבית, אך הילד לא מוכן. קונפליקט הזהות הישראלית-אנגלית גורם לרבים לבחור באנגלית כשפה בלעדית, על מנת להרגיש שייכות ולהשתלב יותר בקלות. בגיל מאוחר יותר, כשהם כבר מרגישים את הצורך לדבר עברית “כמו ישראלים”, כבר קשה יותר להדביק את הפער.

 

אין ספק שמדובר בדילמה לא קלה עבור הורים שרוצים להקל על ילדיהם. לכן, ריכזתי עבורכם רשימה של דברים שתוכלו לעשות על מנת “לתחזק” את העברית של ילדיכם, גם בנכר.

דברו עברית

העצה הטובה ביותר שאוכל לתת לכם היא לדבר עברית. אצל רוב המשפחות שפגשתי, בהן ההורים לא הקפידו על עברית כשפה הבלעדית בבית, האנגלית הפכה לשפה העיקרית שמתקשרים בה. עם הזמן, הילדים התרגלו לדבר אנגלית עם ההורים ואחד עם השני.

 

לעומת זאת, כשההורים התעקשו ש”בבית מדברים עברית”, הילדים הסתגלו לאנגלית מחוץ לבית ועברית בתוכו. ההבדל ביכולת שלהם לבטא את עצמם בעברית לעומת הילדים האחרים הוא מדהים.

קהילה

עם כל הרצון הטוב, עלולה להיווצר התנגדות אצל הילדים לשימוש בשפה העברית. אם זה מפני שחשוב להם להרגיש שהם “כמו החברים”, או פשוט כדי להשתלב יותר בקלות בבית הספר.

 

במקרה זה, יכול לעזור מאוד להתחבר גם לקהילה הישראלית באנגליה, על מנת לחזק את תחושת השייכות לישראליות ולעברית. אם מדובר בחברים ישראלים בני גילם (מבית הספר, מחוגים או ממסגרת לימודית עברית מחוץ לכתלי בית הספר) או בקהילה היהודית במקום מגוריכם (כבית כנסת, חגיגות מקומיות של החגים היהודיים ועוד).

 

ילדיכם יוכלו לדבר אנגלית עם חבריהם האנגלים, ולהרגיש קירבה מיוחדת לחברים שמבינים את השפה המיוחדת שרק הם דוברים.

שמירה על קשר

ודאי תאמרו שזה מובן מאליו שתשמרו על קשר עם חברים טובים או משפחה. ועם זאת, ישנם קשרים שמתרופפים, וחברויות שנותרות הדוקות רק כאשר נפגשים. מומלץ מאוד לעודד את הילדים לשמור על קשר קבוע עם חברים ובני משפחה, כך שגם אם בבית הם ידברו אנגלית, הם ימשיכו להתאמן על העברית שלהם על בסיס קבוע.

 

ברור, אתם אומרים?

 

יש לי שני תלמידים מקסימים, אח ואחות, נער ונערה. הם נולדו וחיו באנגליה כל חייהם, ולמרות שמצד אמם הם ישראלים, השפה שנשתמרה בביתם היא אנגלית.

 

שניהם התחילו לקחת אצלי שיעורי עברית, וניכר הבדל גדול ביכולת התקשורת והכתיבה שלהם בעברית. לאחר מספר בירורים מצדי, הבנתי ששניהם נחשפים לעברית על בסיס קבוע בשיחות עם הסבתא והסבא ובביקורים בארץ. ההבדל הוא שהאחות גם שומרת על קשר כמעט יומיומי עם בת דודתה. הן מתכתבות ב”פייסבוק” וב”ווטסאפ”, והן עושות את כל זה בעברית.

מוזיקה

המצב האידיאלי הוא כשמדובר ביזמה של הילד לשפר את העברית. מתי ייתכן מצב זה? רוב הילדים יישמחו לצפות בקטעי וידאו ב”יוטיוב” או בתקליטורי די-וי-די בזמנם החופשי. אפשרו להם זמן צפייה בתכנים בעברית, והשמיעו להם שירים עבריים. קטעים שחוזרים על עצמם, ובייחוד מוזיקליים, הם אמצעי לימוד שהוא לא רק מהנה, אלא אף אפקטיבי ביותר.

 

בלונדון יש בית ספר יהודי בו התלמידים מתבקשים ללמוד בעל פה משפטים שלמים ומסובכים בעברית. לעניות דעתי, לימוד מסוג זה ממאיס על הילדים את השפה, ולא באמת עוזר להטמעתה. קנו לילדים תקליטורים שהם יאהבו, ומהר מאוד הם ישירו משפטים רבים ומורכבים בעברית. ללא מאמץ.

זמן איכות משפחתי

אחד הדברים שילדיכם יאהבו יותר מכול (בהנחה שהם עדיין לא בני עשרה מרדנים) הוא זמן איכות איתכם, ההורים. שחקו ב”מונופול” או “ארץ עיר חי צומח” שהבאתם מהארץ, והתאמנו על קריאה ושיחה בעברית.

 

דבר שילדיכם יאהבו לא פחות יהיה להכין משחקים ביחד. אם יש לכם ילדים קטנים, תוכלו להכין משחקים שיעזרו לשפר את העברית שלהם, והם כל כך יהנו מהחוויה, שהם בכלל לא ירגישו שהם לומדים.

 

“משחק הזיכרון” או משחק “זוגות” המורכב מקלפים של מילה והיפוכה הם מהמשחקים האהובים על תלמידים שלי. משחק פופולארי נוסף בקרב תלמידיי הוא “בינגו אותיות”, בו לכל משחק לוח מילים בעברית. במקום מספרים, צריך לשלוף אותיות עבריות. אם למשתתף יש מילה המתחילה באות שיצאה, הוא מסמן את המילה. המנצח הוא כמובן זה שמשלים ראשון שורה של מילים או את הלוח כולו.

 

והמשחק האהוב ביותר הוא “חפש את המטמון”, בו אתם מחביאים פרס שקניתם מראש לילדים. משאירים אחד לשני פתקים בעברית עם הוראות חיפוש, ומטמינים אותם ברחבי בית.

 

כמובן שעצם ההכנה של המשחקים היא אמצעי לימוד נהדר, כי צריך לחשוב על המילים ולהתאמן על הכתיבה שלהן.

ספרים

כדאי לנסות ליצור הרגלי קריאה בעברית. ברגע שמתרגלים לקרוא באנגלית בלבד, זה מרגיש כמו מטלה קשה לקרוא בעברית, ולא משהו שעושים בזמן החופשי. אמנם מדובר בדילמה, שכן רוצים שהילדים ייקראו כמה שיותר באנגלית. עם זאת, כדאי לקחת בחשבון שברגע שמתחילים ללמוד באנגליה, הקריאה והכתיבה הופכות להיות באנגלית בלבד. לכן מומלץ להביא לפחות כמה ספרים אהובים מהארץ. כך קריאת הספרים עשויה לעזור להתאמן על העברית מבלי משים לב.

הצבת מטרות

לעתים כשיש מטרה פרקטית העומדת מנגד, המוטיבציה ללמוד היא גבוהה יותר. דברו עם הילדים על מבחני הבגרות בעברית מודרנית שיש באנגליה. ספרו להם שבאנגליה יש שלוש רמות של מבחני בגרות בעברית מודרנית, ולמי שנולד בישראל יתרון על כל מי שנולד כאן ורוצה לגשת לבגרויות בעברית. שלחו את הילדים לשיעורים פרטיים או למסגרת כלשהי ו”על הדרך” הם ירוויחו את שימור ושיפור העברית שלהם.

 

אומה ריינגלס סטרץ הינה מורה פרטית לעברית ולחינוך מיוחד בלונדון.

קריאה נוספת:
הירשמו לניוזלטר