שם: נירה שפי
גיל: 45
מקום מגורים: מלבורן, אוסטרליה
הכי מתגעגעת ל: חברות טובות, חגים, לעסק שלי, לכלבו בקיבוץ והכי הכי לחום – קר כאן נורא.

שינוי של 180 מעלות באוסטרליה

קוראים לי נירה ואני חיה באוסטרליה. 

עשיתי רילוקיישן לאוסטרליה עם ויזה נהדרת שנקראת PR, אותה הוצאתי מהארץ. אם אין לכם אותה, פשוט לא כדאי לכם לבוא לכאן – הכל יקר בטירוף.

בארץ עבדתי שבע שנים כגננת לילדים בגילאים 2-3, הנהגתי וניהלתי גנים.

לא אהבתי בכלל את המקצוע השוחק ובחרתי לעבור ולקיים חוגי תיאטרון ושעות סיפור בספריות ובגנים. נהניתי ובניתי לי עסק שהיה מלא בעבודה ובחיים. הרגשתי סיפוק והנאה.

אחרי שש שנים של עבודה התחלתי להרגיש שחוקה. החלטתי להגר לאוסטרליה ולסגור את העסק. 

"באוסטרליה חיכו לי חומות ביורוקרטיות"

ואז הגעתי לאוסטרליה. השפה והמבטא הכבד היו לי קשים בהתחלה. לא הבנתי כלום.

הבאתי איתי את תעודת ההוראה והתואר הראשון מסמינר הקיבוצים וגם את כל גיליונות הציונים והחלטתי לחזור אחורה בזמן ולעבוד בגן.

פורים בגן

וכאן נתקלתי בחומות ביורוקרטיות. מסתבר שאסור לי לעבוד ללא אישור משרד החינוך האוסטרלי ועלי לשלוח להם את התעודות להכרה ולהוכיח ידע באנגלית, או על ידי ILTS 7 או על ידי לימודי אנגלית כאן. או שאעבור כאן מבחן למורים שכביכול קל יותר שנקרא ILSPR. אבל בדיעבד התברר לי שהוא קשה בטירוף.

לקחתי קורס ערב פשוט לאנגלית דרך, מעין אולפן ללימוד אנגלית מדוברת. היו שם אנשים מכל העולם והחוויה הייתה מדהימה.

נרשמתי למבחן למורים ותרגמתי את כל התעודות וההמלצות שלי. ניגשתי למבחן, ואוי ואבוי – עברתי בציון של 2, כשאני צריכה 4.

ידעתי שאין לי סיכוי ועדיף לי לשנות כיוון.

לאחר בירורים הבנתי שאם אהיה רשומה לתעודה המקומית שנקראת certificate 3, אוכל לעבוד.

נרשמתי. שילמתי 50 דולר והצלחתי למצוא עבודה בגן.

בראיון העבודה שאלתי אם אוכל ללמוד דרכם וקיבלתי לימודים שעולים בין 500 ל-6,000 דולר בחינם. בסוף הסתבר שהקורס הוא אחד הקלים ביותר והשד ממש לא נורא.

בימים אלו, לאחר ארבעה חודשי לימודים נותרו לי שתי חוברות עבודה מתוך 16 ותוך חודשיים אני עם תעודה מקומית ויכולה לעבוד בכל בית ספר או גן.

ההבדלים בין גן אוסטרלי לגן ישראלי

מספר הילדים בגן הוא קטן: מקסימום 21 ילדים בגן, כאשר יש ימים שמגיעים רק 14 ו-15 ילדים.

הצוות תמיד מונה ארבע עובדות. בגלל שההורים משלמים הון ליום (משהו כמו 120 דולר), הם בוחרים ימים אז כל יום באים ילדים אחרים. לנו כצוות זה כיף, כי יש ימים קלים וימים קשים, תלוי בהרכב הילדים שמגיע.

לדוגמה: ימי שני, רביעי ושישי קלים, שלישי וחמישי קשים.

יום העבודה שלי מתחיל ב-08:45 בבוקר ונמשך עד 16:45 בימים בשני, רביעי וחמישי. בשלישי אני עד 13:00 ובשישי עד 16:00. ואז שבת וראשון מנוחה.

כל יום יש לי זכות ל-50 דקות הפסקה בה אני עושה מה שבא לי. זה ממש נותן כוח ושובר את שגרת היום.

לגבי החלפת טיטולים, אנחנו ארבע מטפלות בצוות ולכן כל אחד מחליפה פעם ביום לחצי מהילדים, או בבוקר או אחר הצהרים, כך שיוצא להחליף גג עשרה חיתולים ביום, לעתים פחות.

בסה”כ הילדים מחונכים ורגועים ונעים לעבוד.

יש לנו עובדות מכל העולם בגן: סינגפור, רוסיה, סין, דרום אפריקה, אנגליה, הודו.

יש לנו חוגים: מוזיקה וספורט. בגלל שהגן דתי, אנחנו מתפללים בכל יום ומלמדים את הילדים על החגים היהודים וסיפורי התנ”ך.

אני חייבת לבוא עם טייץ וחצאית ארוכה לעבודה ויש לי חולצת צוות.

קשה לי לחזור להיות שוב שכירה אבל אני יודעת שזה זמני.

הירשמו לניוזלטר