השירות הצבאי מהווה סוגייה חשובה בהליכי ההגירה או רילוקיישן המשפחתית מישראל לחו"ל. חובת השירות הצבאי הינה חובה כללית החלה על כל אזרח ישראלי, בין אם הוא גר בארץ או מחוצה לה. עצם ההגירה של הילד או הילדה לחו"ל יחד עם ההורים, גם אם נעשתה כשהם קטינים, גם אם נעשתה שלא מבחירתם, אינה פוטרת אותם לחלוטין מחובת השירות הצבאי ולעיתים הילדים מחויבים בחזרה לארץ לשירות צבאי גם אם ההורים אינם כאן.
לצבא ישנן דרישות שונות לצורך מתן פטור משירות צבאי לישראלים שעוזבים את הארץ לחו"ל:
- האזרח עזב את ישראל עם הוריו לפני גיל 16, או נולד בחו"ל להורים ישראלים (אשר משפחתו לא חזרה להתגורר בישראל).
- האזרח נמצא במגורים קבועים בחו"ל עם הוריו
- האזרח לא נרשם ללימודים אקדמיים בישראל.
המסמכים שצריך לכלול בהגשת בקשה להליך דחיית שירות:
- תעודת זהות ישראלית.
- תעודת לידה.
- אישור לימודים (אם האזרח נרשם ללימודים אקדמיים בחו"ל).
אם הבקשה מתקבלת, האזרח יקבל הודעה כתובה שחובתו לשירות נדחית כל עוד הוא חי בחו"ל עם הוריו .
ביקורים בישראל
- הביקור בישראל לא יעלה על 120 יום , מלבד ביקור אחד שעולה על 120 יום ועד שנה אחת ( שנת שהייה ) .
- הביקור יהיה בתקופה , שאיננה עונה על ימי הגיוס לשירות בצה"ל .
חשוב להבין שבן מהגרים אשר שוהה בארץ למעלה מ-120 יום בשנה קלנדרית (או ללא פער מספק בין השנים) יהיה חייב בגיוס בין אם התכוון להשתקע כאן חזרה ובין אם לאו. יתרה מכך, מאחר ומעמדו של בן המהגרים הינו נגזרת של מקום מגורי הוריו, במידה והוריו של בן המהגרים חוזרים ארצה, גם אם בן המהגרים ממשיך ושוהה בחו"ל, הוא יחויב לשוב ארצה ולשרת. הדרישה להצמדה בין מקום מגורי ההורים לבין מקום מגוריו של בן המהגרים עומדת בעינה לפחות עד הגיעו של בן המהגרים לגיל 21 אז ניתן לנתק את הקשר וההורים יכולים לחזור ארצה מבלי שחזרתם זו תחייב את ילדם לשוב ארצה ולשרת.
זו, על קצה המזלג, תמצית מדיניות צה"ל בכל הנוגע לחובת הגיוס של ישראלים אשר שוהים בחו"ל. כמובן שלכל מדיניות קיימים חריגים ופתרונות ביניים נוספים ועל כן מומלץ להיוועץ בעורך דין צבאי אשר מכיר את החוקים והמגבלות על מנת למצוא את הפתרון המתאים לילדתכם .
