נוגה אריאל, מאמנת אישית
יום הילד הבינלאומי זו הזדמנות לדבר על ילדים ברילוקיישן, אבל לא על הילדים שלנו, אלא על העובדה שאנחנו ילדים בעצמנו, ילדים שמשאירים מאחור הורים.
איך מבשרים להם שבשנים הקרובות, איך לומר זאת בצורה עדינה, לא נתראה על בסיס יומיומי?
“מתי ולאן הפעם?”
במסענו הראשון מעבר לים היינו זוג צעיר עם ילד אחד, הנכד הראשון לשני הצדדים. כשהגיע הרגע לספר להורים על המעבר, הלכנו על שיטת “הורים עם לב חזק” (הסברים בהמשך). בסיכומו של דבר, אחרי שסיפרנו לכל הסבים והסבתות, המסקנה שיצאנו איתה הייתה שאנחנו יכולים לנסוע – אבל את הנכד הם מבקשים שנשאיר בארץ.
במסענו השני, חמש שנים אחרי שחזרנו מהמסע הראשון, היינו כבר עם שלושה ילדים. לאחר מחשבות רבות החלטנו ללכת על השיטה השנייה – “טפטופים לאורך זמן”. בארוחות משפחתיות הזכרנו את הביקורים של ההורים אצלנו, את הטיולים המשותפים, את כל הכיף, את ההזדמנות לזמן איכות עם הילדים ואיתנו, על השפה שהבכור רכש וכמובן, מהר מאוד הגיעו השאלות הישירות מתי ולאן הפעם?
הכירו את שלוש השיטות לספר להורים על הרילוקיישן
ניסיוני לימד אותי שישנן מספר שיטות באמצעותן אפשר להעביר את הבשורה להורים:
1. “שיטת השבט”: מכנסים את כל המשפחה המורחבת, גם מהצד של החתן וגם מהצד של הכלה, לארוחה משפחתית. על בטן מלאה ואחרי מספר כוסות יין מבקשים מכולם שקט ומספרים באגביות שבעוד מספר חודשים אנו יוצאים לדרך חדשה מעבר לים. היין כבר ירכך את המכה.
2. “טפטופים לאורך זמן”: ספרו על חברים שעשו רילוקיישן וחיים את החלום. הדגישו את הדיבורים בעבודה על רילוקיישן, על הערך המוסף שיש בלגדל ילדים בתרבות אחרת, אילו טיולים אפשר לעשות. כשכבר תגיעו עם הבשורה הסופית – הקרקע תהיה בשלה.
3. השיטה השלישית מיועדת ל”הורים עם לב חזק”: פשוט תספרו להם ישירות, עם כל ההתרגשות ועם כל החששות, בלי יין ובלי הכנות.
לכל משפחה יש את הדרך שלה. בדיוק כמו ההכנה של המשפחה הגרעינית היוצאת לרילוקיישן, כך גם ההכנה של המשפחה המורחבת שנשארת בארץ חשובה לא פחות – איך לשתף, מתי לשתף, מה לשתף ועוד.
לא משנה מה תעשו או איך תבשרו להם, זכרו שמדובר בתהליך שאורך זמן בין אם בהכנה ובין אם בהרגעה.
נוגה אריאל היא מאמנת אישית, מלווה משפחות ויחידים לקראת מעברים ורילוקיישן 052-8284836.
קריאה נוספת בנושא: