לא רק בחו”ל: מה חשוב לדעת כששוכרים דירה בישראל

רילוקיישן הוא תהליך מעגלי, וכמו ששר שמוליק קראוס – “איך שגלגל מסתובב לו”. בסופו של יום, המתניידים הישראלים מעוניינים לשוב ארצה. אז גם להם וגם למבצעי הרילוקיישן לישראל – ריכזנו את חוקי השכירות החשובים הקיימים במדינה.

חשוב!

טרם החתימה על הסכם השכירות, על השוכר לבדוק היטב את המושכר, את הסכם השכירות ולוודא שהוא אכן תואם את מטרותיו. לאחר שלב הבדיקות המקדימות, מן הראוי שהשוכרים יתערבו בניסוח הסכם השכירות ולא ייכנעו לתכתיבים של המשכירים.

הכנה מוקדמת והתאמת הסכם השכירות הסטנדרטי – בו עושים שימוש מרבית השוכרים והמשכירים – לאופיו של השוכר הספציפי אל מול דרישותיו של המשכיר, ימנעו הפרות עתידיות ויסדירו את מערכת היחסים בין הצדדים לשם מניעת סכסוכים.

שני הצדדים לעסקה, משכיר ושוכר, חבים בחובות הדדים:

• המשכיר חב בחובה להעמיד את הנכס לרשות השוכר ואילו השוכר מחויב בראש ובראשונה לשלם בתמורה את דמי השכירות.

• על המשכיר מוטלת החובה למסור נכס פנוי מתאים לשימוש.

• המשכיר מחויב לתקן פגמים במושכר או להחליפו.

• אסור למשכיר להפריע לשימוש בנכס המושכר.

• המשכיר מחויב לאפשר גישה למושכר, אחרת השוכר יהיה פטור מדמי שכירות.

• השוכר מחויב לקבל את הנכס לרשותו.

• השוכר נדרש לאפשר למשכיר לבדוק את הנכס המושכר בתקופות סבירות.

• חובה על השוכר לשמור על הנכס המושכר, להימנע מלפגוע בו ולהחזירו במצב תקין, למעט בלאי סביר.

• יש לקבוע בחוזה את מועד תשלום דמי השכירות ומיקומו. 

• במדינת ישראל היה בעבר (ויש שנהנים ממנו עד היום) מושג שנקרא “דמי מפתח”. המושג הזה נקבע בימי המנדט הבריטי ומשמעותו שהשוכר רוכש זכויות מסוימות בנכס בעלות נמוכה מאוד, מקבל לידיו את החזקה בנכס, אך חב לשלם תשלום שכירות חודשית נמוכה מאוד.  בשל האמור לעיל, המשכיר יציין בחוזה שכירות סטנדרטי בארץ כי השוכר לא שילם דמי מפתח ולא רכש זכות כזו או אחרת בנכס המושכר, למעט זכות להשתמש בנכס בתקופת השכירות.

• המשכיר ידרוש ביטחונות מהשוכר (לעיתים כמה ביטחונות בו זמנית): ערבות בנקאית, שטר חוב בחתימת ערבים, צ’ק ביטחון, החתמת ערבים על החוזה עצמו.

• חשוב לקבוע בהסכם השכירות שהחשבונות השוטפים הנובעים מעצם החזקת הדירה על ידי השוכרים, יועברו על שמם לתקופת השכירות. כך למשל יש לדאוג להעביר את חשבונות החשמל, המים, הארנונה, הטלפון, הגז וכיו”ב על שם השוכרים. 

לרוב, הצדדים לא צופים במעמד ההתקשרות את מלוא הבעיות העלולות לצוץ במערכת היחסים החוזית שהסכם השכירות אמור להסדיר. על כן מצא לנכון המחוקק להגות את חוק השכירות והשאילה, תשל”א – 1971. חוק זה נועד לקבוע את ההסדרים שיחולו בין המשכיר ובין השוכר כשאין בדין הוראות מיוחדות לעניין הנדון ובאין כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם בין הצדדים. 

צו פינוי/צו לסילוק יד

היה והשוכר מסרב לפנות את הנכס על אף הפרת ההסכם ו/או אי תשלום דמי שכירות ו/או תום תקופת השכירות, קיימת אפשרות נוספת לדרוש את פינויו. דרך זו נעשית באמצעות פנייה לבית המשפט בתביעה לסילוק יד. כלומר, מבקשים מבית המשפט צו שיורה על פינויו של השוכר מהמושכר.

במקביל ניתן להגיש תביעה נוספת, כספית, בדרישה להשבת חובות, דמי שכירות שלא שולמו, קנסות ופיצויים מוסכמים הקבועים בהסכם השכירות וכן ניתן לתבוע בגין נזקים שנגרמו למשכיר כתוצאה מההפרות של השוכר. ברגע שניתן פסק הדין המורה על הפינוי, יש להעבירו ללשכת ההוצאה לפועל שאמורה להוציא לפועל את צו הפינוי. 

היוועצות עם עו”ד המתמחה בתחום עשויה להועיל הן למשכיר והן לשוכר במניעת אי הבנות עתידיות וקביעת המנגנונים שיבטיחו את קיום ההסכם במלואו. 

יש לכם שאלות?
נשמח לעזור!

אנא מלא/י את הטופס וניצור איתך קשר בהקדם.

הפריט נוסף להזמנה שלך! 🙂