רילוקיישן לשנגחאי

רילוקיישן לשנגחאי: מה כדאי לכם לדעת לפני המעבר

נכתב ע”י מירב אשרי בונאונטורה, מתניידת בשנגחאי, סין

לפני מספר שנים הוצע לאוהד בעלי רילוקיישן לשנגחאי בתפקיד של ניהול פרויקטים בתחום הטלקום. לאחר מספר סבבים של חששות והתלבטויות, החלטנו לבסוף להיענות לאתגר. שיתפנו את הילדים (איתי בן 9, דנה בת 6), ומכאן הכל התגלגל במהירות. המון לוגיסטיקה, ביקור בזק לאיתור בית ובית ספר, פרידה, טיסה והנה אנחנו נוחתים בשנגחאי, ארבעתנו לבד, בערב ליל הסדר 2009, לא מתחילים אפילו לשער מה עומד בפנינו.

התוכנית הייתה להיות שם שנתיים, בפועל נשארנו מעל ארבע שנים. וזו הייתה החוויה המשפחתית והאישית המדהימה ביותר שיכולתי לבקש לנו ולעצמי. מה שתקראו להלן, זה ניסיון לתמצת את כל מה שחשוב לדעת לפני שמחליטים על מעבר לשנגחאי (או כל מקום אחר בעל אופי דומה) ולאחר שאתם כבר שם. נקודות אלו נגזרו מהחוויות האישיות והסובייקטיביות שלי, כי הרי כל אחד חווה את הרילוקיישן שלו אחרת, אז קחו אותן עם קמצוץ של מלח.

11 טיפים לפני המעבר לשנגחאי

1. לפני ההחלטה – האם מתאים לכם רילוקיישן? בפרט לשנגחאי?
כל רילוקיישן הוא אתגר, ולא מתאים לכל אחד. לא נתעכב על זה, אבל רילוקיישן לסין הוא שונה באופן מהותי מרילוקיישן למדינה מערבית, בעיקר משלוש הסיבות הבאות:

א. שפה: הסינים מתקשים לתקשר באנגלית.
ב. הבדלי תרבות תהומיים, שקצרה היריעה מלפרט כאן.
ג. היעדר קהילה ישראלית ויהודית, ובשל כך הצורך להתערות בקהילה בינ”ל מגוונת מאוד.

בארבעת שנותינו בשנגחאי, הכרנו מקרוב עשרות משפחות שהגיעו ממגוון מדינות. חלקן התמידו ונהנו מאוד, וחלקן ויתרו על החוויה לאחר זמן קצר. במבט לאחור, כשאני בוחנת מה יצר עבור המתמידות חוויה חיובית ועבור המוותרות חוויה שלילית, אני טוענת שהמתמידות מצאו בשלוש הנקודות הנ”ל הזדמנות ואתגר, ואילו המוותרות ראו בהן מכשול ונטל מעיק ומיותר.

רחוב
מירב בשנגחאי. צילום: אלבום פרטי

כמובן שישנם עוד המון גורמים אובייקטיבים שעלולים לקצר את השהות (למשל שינויים במקום העבודה), אבל במרבית המקרים, הרילוקיישן נכשל מפני שאחד (או יותר) מבני הזוג או הילדים אינו מוצא את מקומו ועובדה זו משפיעה על כל המשפחה.

לכן, לפני קבלת ההחלטה, צריך לבחון היטב ובכנות איך אתם, כתא משפחתי, תפגשו את הקשיים הללו ותוכלו להם.

2. שמרו על ראש פתוח, אמצו גישה חיובית

ההחלטה לעבור לסין לבטח הייתה לא פשוטה, אבל ברגע שקיבלתם אותה, שנו תקליט, תחשבו חיובי ומעל לכל, שדרו זאת לילדים. הגישה שאימצנו הייתה שניתנה לנו הזדמנות להכיר ולחיות במדינה מרתקת, ובכוונתינו לנצל אותה. וכך היה, מהרגע הראשון.

נחתנו ביום שלישי וכבר ביום רביעי הילדים ביקרו בביה”ס. תכננו להיות שם שעה, ומצאנו את עצמנו שם למשך חמש שעות. תוך כדי כך, האחראית על קשרי ביה”ס-הורים עדכנה אותנו שחודש לאחר מכן יתקיים אירוע Global Child’s Day, וכך מצאנו את עצמנו תוך פחות מ-24 שעות מהנחיתה בשנגחאי, כבר מתכננים את הביתן הישראלי לאירוע (הרי אנחנו משפחה ישראלית יחידה, אם לא אנחנו – לא יהיה ביתן ישראלי). חודש אחרי נחיתתנו, איתי ודנה הציגו בביתן ישראל מגוון טכנולוגיות ישראליות, צעדו עם דגל ישראל והרגישו שהם חלק מהקהילה הבינלאומית של ביה”ס.

3. המנעו מדעות קדומות, הכירו את התרבות וההיסטוריה

הסינים שונים מאוד, בחשיבה, במנהגים. ההבדלים נעים בין מעניין, למוזר ועד למרתיע. קל מאוד להתבונן על המציאות הזו ממקום של התבדלות, התנשאות על בסיס דעות קדומות. אבל גישה כזו תפגע מאוד בחוויה ובהנאה שלכם מהתקופה.

תחת זאת, אני ממליצה לפתוח את הראש, להבין שבענייני תרבות יש מעט מאוד שחור ולבן, אלא בעיקר גוונים של אפור, שאותם אנחנו רואים לאור ההרגלים האישיים שלנו.

מנסיוני, הבנת התרבות והמנהגים מתחילה בהכרת ההיסטוריה העשירה והמורכבת. מומלץ ללמוד קצת (או הרבה), על ההיסטוריה המודרנית הרלוונטית. ספרים כמו “ברבורי הפרא” או “נערות שנגחאי” ורבים אחרים הם מקור מצויין להציץ אל התקופה הזו.

לאחר שהתחלתי לעבוד בקרב הסינים, קראתי את “ברבורי הפרא” פעם שנייה, ואז התחברו לי המון קצוות שסייעו לי להבין את אופן החשיבה של הקולגות שלי. למשל, הימנעות קיצונית מלקיחת סיכונים ומטעויות, שאצלנו מתפרשת כחוסר יוזמה (או “ראש קטן”). היכרות עם ההיסטוריה משקפת את העובדה שאנשים אלה (או ההורים שלהם) התחנכו בסין אחרת לגמרי, שבה יוזמה לא תוגמלה. ומנגד, טעות הייתה עלולה להיות הרת גורל. עם זאת, ישנם הבדלים עצומים בין דורות, ואפילו בין תתי-דורות (למשל בני 30+ לעומת בני 40+).

4. היכן לגור? Puxi or Pudong – הוויכוח הנצחי

שנגחאי גדולה מאוד. שטחה כשליש משטח מדינת ישראל וחיים בה למעלה מ-20 מיליון תושבים. במשך היום זה מתורגם לתנועה קשה במיוחד, פקקים ורכבת תחתית צפופה.

העיר מחולקת על ידי נהר הואנג-פו לצד מערבי (Puxi). זה החלק הוותיק יותר, סואן, צפוף, שם ממוקמות הקונסוליות וה-downtown של שנגחאי. החלק המזרחי (Pudong) הוא החלק החדש יותר. לפני 20 שנה היו שם שדות אורז והיום ממוקם המרכז הפיננסי וגורדי השחקים. לפני כ-10 שנים הוקם גם High Tech Zone שם התמקמו חברות הייטק רבות כמו Marvell, SAP ועוד. בשני צידי העיר יש שכונות יפות שמותאמות לזרים ובתי ספר בינלאומיים.

אנשים
שנגחאי. צילום: אלבום פרטי

אני ממליצה בחום לא להקשיב להמלצות אלא לפעול לפי הצרכים האישיים שלכם. כי הרי לכל משפחה סדר עדיפויות וצרכים שונים. בדקו היכן יהיה מקום העבודה החדש והאם בחלק הזה של העיר יש שכונות מגורים ובתי ספר בינלאומיים שמתאימים לכם.

שנגחאי זו עיר מאוד פקוקה והמרחקים גדולים. בשכונה שלנו התגוררו משפחות רבות שהאב נסע למשרד כשעה לכל כיוון ו/או שהילדים נסעו לביה”ס כ-45 דקות לכל כיוון. מכיוון שידענו שאוהד יעבוד ב-High tech zone בפודונג, היה לנו חשוב להתמקם בחלק הזה של העיר, וזאת בניגוד להמלצות שקיבלנו. אנחנו בחרנו להתגורר ב-Jin Qiao, שכונה שרובה שכונות סגורות (קומפאנדים) של זרים. בקרבת מקום יש שלושה בתי ספר בינלאומיים, כך שביתינו היה במרחק של 15 דקות נסיעה מהמשרד של אוהד ו-5 דקות נסיעה מביה”ס.

בדיעבד, אני כל כך שמחה שקיבלנו החלטה מושכלת שהתאימה לנו ומנוגדת להמלצות שקיבלנו.

5. היו פעילים

בדרך כלל אחד מבני הזוג עובד ועסוק מאוד, והשני/ה מוצא/ת את עצמו הרבה לבד. מומלץ מאוד למצוא פעילות שתמלא את הזמן ותוסיף עניין ואתגר. מגוון האפשרויות רחב, החל מפעילות התנדבותית סביב קהילת ביה”ס ועד עבודה במשרה מלאה בתחום המקצועי שלכם. אני ממליצה בחום ללמוד את השפה, אפילו ברמה מינימלית כדי שתוכלו לתקשר עם המקומיים סביבכם.

כבר ביום השני שלנו בשנגחאי, התחלתי ללמוד סינית במסגרת קורס ולאחר מכן המשכתי ללימודי קרוא וכתוב באוניברסיטה במשך שנה (עם כל העבודות והמבחנים). היינו קבוצה של ארבע נשים: אמריקאית, ויאטנמית גרמנית ואנוכי, שהתמדנו בלימודים במשך שנה לצד סטודנטים צעירים מכל העולם שבאים ללמוד סינית בסין. גם זו היתה חוויה מעצימה בפני עצמה.

איתי ודנה למדו בבי”ס אנגלי דו לשוני (אנגלית-סינית) כך שהם רכשו את השפה די מהר. היכולת לתקשר עם המקומיים, לטייל ברחבי סין, בכפרים הקטנים ולתקשר עם מקומיים בשפתם, גרם לנו סיפוק רב.

האופציה האחרת היא לחיות בבועה של אנגלית. יש לי חברות טובות שבכל שהותן בסין לא למדו סינית והיו תלויות בעזרתם של הנהג והעוזרת כמתורגמנים.

עבודה: קהילת הזרות בשנגחאי נעה ברצף של אלו שנהנות להיות עקרות בית ולצאת ל-Lunch עם חברות ועד נשים שמשתלבות לעבודה במשרה מלאה. הכרתי נשים מקסימות שהקימו עסקים קטנים כמו ייצור ושיווק תיקים, מוצרים יחודיים לכלבים, חגורות, ואפילו אוכל איטלקי ביתי. האפשרויות רבות וכל אחת יכולה למצוא את האיזון שמתאים לה.

במקרה שלי, אחרי שנת לימודים באוניברסיטה, התחלתי לעבוד ב-ParkwayHealth, חברה סינגפורית, גלובלית, שמספקת שרותי בריאות פרטיים בכל רחבי אסיה ובשנגחאי הם הגדולים בתחומם. הייתי מנהלת שיווק וכך מצאתי את עצמי עובדת במשרד הראשי עם עשרות קולגות סינים ובמקביל, מבקרת ברחבי העיר בקליניקות שלנו.

6. בריאות – הקדימו תרופה למכה

היום ניתן למצוא רפואה בסטנדרטיים מערביים בשנגחאי. עם זאת, רפואת החירום עדיין לוקה בחסר. אין אמבולנסים וחדרי מיון ו/או טראומה כפי שאנחנו מכירים בישראל. לכן, חשוב להיות מוכנים למקרה חירום. החל בעזרה ראשונה ועד רשימה מסודרת של טלפונים חשובים וכתובות של בתי חולים באנגלית ובסינית לשעת הצורך.

בעת הביקור במרפאה או בבית החולים אין צורך להתעסק בתשלום. ודאו שחברת הביטוח הרפואי שלכם מבצעת Direct Billing מול ספקי שירותי הבריאות העיקריים, ומשם התשלום מתבצע ישירות על ידי חברת הביטוח. ממש כמו בישראל, הייתה לי רופאת נשים קבועה, רופא ילדים, אורטופד, רופא שיניים ועוד.

7. עזרה בבית – פינוק אמיתי, אבל במידה

בסין מאוד מקובל להעסיק נהג ועוזרת (המכונה Ayi). גם בנושא זה יש מגוון אפשרויות, עם יתרונות וחסרונות בהתאם. דוברי אנגלית או סינית, עזרה צמודה (24/7) או חלקית. אין ספק שזה פינוק אדיר. הבית תמיד נקי ומסודר, יש מי שאחראי להסיע את הילדים לחוגים ולחברים ועוד. עם זאת, חשוב לשמור על פרופורציות ולהתנהג בכבוד, ואין צורך לפרט.

על מנת להשתלב במהרה, הקפדנו שהנהג והעוזרת ידברו רק בסינית. בנוסף, אוהד ואנוכי הוצאנו רישיון נהיגה. הנהג שלנו עבד בימים שני עד שישי ובסופי שבוע אנחנו נהגנו. היחסים שלנו עם הנהג והעוזרת היו קרובים אך לא יתר על המידה. בימים גשומים, מצאנו את עצמנו מקפיצים את הנהג לביתו בסיום יום העבודה. העוזרת היתה יושבת עם הילדים ומסייעת להם בשיעורי הבית בסינית, ובחגים שלנו הקפדתי שהיא תתכבד בכל המאכלים המסורתיים שלנו. לפני שחזרנו לארץ מצאנו להם עבודה אצל משפחות אחרות, וכולם היו מרוצים.

8. טיולים – נצלו את ההזדמנות

סין היא המדינה השלישית בגודלה בעולם. יש כל כך הרבה מקומות מרתקים לטייל בהם. צאו לטייל ולחוות את המדינה המדהימה הזו. במשך ארבע שנים טיילנו הרבה ברחבי סין ועדיין הרגשנו שראינו רק חלק קטן. כמובן, ישנם יעדים בינלאומיים ברחבי אסיה, שחבל לפספס.

בשנגחאי מאוד אהבנו לטייל ברחובות הקטנים האחוריים ובשווקים המקומיים ולגלות את אורח החיים האמיתי של המקומיים הפשוטים. בנוסף, יש לשנגחאי היסטוריה יהודית מעניינת מאוד מהמאה ה-19, דרך מלחמות העולם ועד עליית הקומוניסטים לשלטון ב-1949. אני ממליצה בחום על הסיור בעקבות יהדות שנגחאי.

9. התערו גם בקהילה המקומית וגם בבינלאומית

הקהילה הישראלית מצומצמת וזה פותח הזדמנות להכיר חברים חדשים מכל העולם, ללמוד על תרבויות, דתות ומנהגים שונים. פתחו את הלב והראש ותהפכו לבינלאומיים בכל המובנים.

כפי שהזכרתי קודם, בזמן שהותנו בשנגחאי הקהילה הישראלית ב-PUDONG מנתה משפחות בודדות, ובביה”ס היינו המשפחה הישראלית היחידה. לשמחתי, מייד עם הגעתנו הצטרפתי לצוות ההנהגה של ההורים כך שמייד הכרתי אימהות/חברות חדשות מכל העולם. התאמנו יחד בספורט, הלכנו לסיורים והרצאות, אירחנו והתארחנו.

בכל שנה בחג החנוכה אירחתי מספר משפחות מהקהילה הבינלאומית (הודים, יפנים, אנגלים, אמריקאים, ניו-זילנדים, גרמנים ועוד) לחגוג איתנו. לרוב זו היתה הפעם הראשונה שנתקלו בחג החנוכה. במקביל, הוזמנו לחגוג את Thanksgiving ,Chinese New year, חגים הודים ועוד.

נסו ליצור קשר אישי גם עם המקומיים. אנחנו התקרבנו מאוד בעיקר לקולגות לעבודה של אוהד, איתם אנחנו בקשר עד היום (ארבע שנים לאחר חזרתנו). הסינים פחות מארחים ומתארחים, אבל אוהבים מאוד לצאת לארוחות ופעילויות שונות משותפות.

לאחר שקצת סינית החלה להתגלגל על לשוננו, אהבנו מאוד לשוחח עם מקומיים בכל הזדמנות. בטיולים שלנו ברחבי סין, הפעילות האהובה עלינו הייתה לרכב על אופניים בין הכפרים, לעצור, לאכול ולקשקש עם הכפריים.

10. תחבורה

בשנגחאי ניתן בהחלט להסתדר ללא רכב פרטי. המוניות רבות, זמינות וזולות. הרכבת התחתית מצוינת, פשוטה להתמצאות, מדויקת ומתרחבת במהירות. אולם, עדיין לא מגיעה לכל מקום. אם אתם לא נוסעים למקום מרכזי, תאלצו ככל הנראה ללכת ברגל או לקחת מונית מתחנת הרכבת התחתית ליעדכם.

זרים רבים רוכבים על אופניים חשמליים. זה נוח מאוד לנסיעות קצרות. אנחנו העדפנו להימנע מטעמי בטיחות.

תחבורה
מקומיים בשנגחאי. צילום: אלבום פרטי

רכב פרטי הוא עסק די יקר, אבל אם מתאפשר להחזיק רכב עם נהג, זה נוח מאוד. נהגי שנגחאי יכולים ללמד את הישראלים שיעור בחוסר סובלנות ואגרסיביות בכביש. עם זאת, ניתן להוציא רישיון ולנהוג (בזהירות). זה מאוד נוח, בפרט בסופי שבוע וחגים כשהנהג בחופש. אנחנו התקנו מצלמת חזית רכב (dashboard camera), זה פשוט וזול ונותן תחושת ביטחון. במידה ותהיה תאונה, לא תצטרכו להתאמץ להוכיח את חפותכם.

11. ביטחון ובטיחות

שנגחאי עיר מאוד בטוחה, בפרט לזרים. אפשר להסתובב בכל מקום, בכל שעה, גם ילדים ונערות, ללא חשש. בארבע השנים ששהינו שם, לא זכור לי מקרה אחד שמישהו מהקהילה נפל קורבן לאלימות. עם זאת, כמו כל עיר גדולה, ישנם כייסים ושרלטנים למיניהם, לכן כדאי להפעיל מידה בריאה של היגיון.

בטיחות, לעומת זאת, זה עניין אחר. סינים רבים (לא כולם) לא מקפידים על חוקי התנועה. אופניים חשמליים שועטים מכל כיוון, גם נגד כיוון התנועה. במשך הזמן לומדים לפקוח עיניים ולהישמר.

לסיכום, אני לא מבטיחה גן של שושנים. צפו לקשיים, עליות ומורדות, לעתים תסכול, אבל בסה”כ המאזן חיובי מאוד – חשיפה בלתי אמצעית לתרבות הסינית המרתקת ולמגוון תרבויות מכל רחבי העולם, רכישת שפה (אנגלית, ומי שמעוניין גם סינית), מסגרות חינוכיות פרטיות מדהימות ועוד ועוד.

אם אתם מוכנים לאתגר ולחוויה משפחתית שאין שנייה לה, וניתנה לכם ההזדמנות, חבקו אותה בשתי ידיים.

יש לכם שאלות?
נשמח לעזור!

אנא מלא/י את הטופס וניצור איתך קשר בהקדם.

הפריט נוסף להזמנה שלך! 🙂