רילוקיישן זו התחלה חדשה - אבל איך מתמודדים איתה?
בשנת 1950 תיאר אריק אריקסון, אחד מהפסיכולוגים הגדולים בעולם, את שמונת תהליכי ההתפתחות הקיימים בכל אדם. לטענתו, כל אדם עובר שמונה שלבים של התפתחות פסיכולוגית מלידה ועד המוות. מאמר זה לא יכיל את כל שמונת השלבים אבל כן יתאר וירחיב לגבי שלב אחד חשוב מאוד לכל מתנייד עת הגעתו למדינת היעד – השלב השישי.
המאבק בין בדידות לאינטימיות ברילוקיישן
ההשוואה בין מתנייד לבין אדם “רגיל” מתבקשת: מחד, בין 19-40 רוב בני האדם נמצאים בסיומו של השלב השישי והם מוכנים נפשית לבניית קריירה, לחתונה, ילדים וכאמור, להרחיב את מעגל החברים שלהם. מאידך, הם פועלים בניגוד לנורמה – כשלוחים המבצעים רילוקיישן, מחובתם לעבור באופן מודע את השלב השישי בכל פעם מחדש – הבדידות מול האינטימיות.
לרוב, בן או בת הזוג ואף הילדים יהיו עמם במהלך תקופת השליחות אבל חוג החברים, הסביבה בה יחיו, הקולגות לעבודה ואורח החיים תמיד ישתנו. המצב הפסיכולוגי בו המתנייד ומשפחתו נמצאים הוא כזה שהם תמיד צריכים להתאים עצמם לסביבה חדשה, ולכן חשוב שהם לא יגיעו לשלב בו הם סוגרים את עצמם בפני החברה בשל הפחד, שקיים תמיד והוא שהם לא יפגעו בדרך.
כיום, מאפיין הבדידות תופס חלק בלתי נפרד מחיינו – אנחנו עובדים שעות רבות במשרד, לבד, מול מחשב וחיים את חיי החברה שלנו אונליין במקום לחוות אותם עם אנשים, פנים מול פנים. המקום היחיד בו אנו חווים אינטימיות הוא מחוץ לשעות העבודה – עם בני המשפחה והסביבה הקרובה לנו. אבל מה עושה אדם שמשפחתו לא איתו או לחילופין, אין לו סביבה מוכרת אליה הוא יכול לחבור?
מחקר שנערך בשנת 2005 באוניברסיטת דיוק קבע כי ל-25% מכלל עובדי משרד במדינת קליפורניה שהשתתפו במחקר, לא היו חיי חברה עם הקולגות שלהם למקום העבודה. יש לקחת בחשבון שהמחקר כלל אמריקאים בלבד, כך שברור שלאדם זר הבעיה תהיה קשה שבעתיים.
כך תתגברו על הבדידות ברילוקיישן:
לאורך שנות קיומו של המין האנושי, בני האדם חיו בקבוצות. בדידות אינה נחלת הכלל והרצון הטבעי של כל אדם הוא לחיות כחלק מקבוצה הומוגנית אחת או מספר קבוצות השתייכות.
זה לא הרבה, אבל ישנן שלוש דרכים שיסייעו לכם עת ביצוע הרילוקיישן ותחילת הדרך במקום העבודה החדש:
1. זכרו את הסובבים אתכם: בעולם בו אנו חיים היום, קיים קושי לתת תשומת לב לכלל הפרטים והאנשים הקיימים בחיינו – שעות העבודה עמוסות לעייפה, מערכת היחסים תובענית, ילדים שצריך לדאוג לכלכלתם ולתת להם חום ואהבה, בעיות כלכליות, בעיות אישיות ועוד. לאדם המבצע רילוקיישן למדינה זרה חשוב מאוד לפתח מערכת יחסים עם מישהו מתוך המערכת בה הוא מבלה את מרבית שעות היום – להתאמן פעם בשבוע עם קולגה לעבודה, לקבוע יום בשבוע בו יוצאים למפגש עם מספר חברים לעבודה וכאלה. זה לא פשוט, במיוחד נוכח העובדה שמדובר בפערי תרבות שצריך לגשר עליהם, אופי שונה ועוד אבל תמיד צריך לחשוב מחוץ לקופסא.
2. ליצור מצבים בהם תהיו מחויבים לעבודת צוות: עבודת צוות היא ההיפך הגמור מבדידות וניכור. ברגע שאדם הוא חלק מצוות, אין ספק שחיבור נוצר, קשרים מתהדקים ולו רק בשל העובדה שהוא מרגיש חלק מקבוצה ולא פחות חשוב, הקבוצה מרגישה שהוא חלק ממנה. פעילות התנדבותית מאוד מקובלת במדינות שונות בעולם ולכן אפשר שהשלוח יתנדב לפעילות של בית הספר וכך יוכל להכיר סביבת אנשים חדשה שפועלת לאותה מטרה. או לחילופין, ייקח חלק בפעילות התנדבותית שמתקיימת בארגון החדש אליו הוא משתייך.
3. יצירת קשר ולקיחת סיכונים: זוהי אולי הפעולה הקשה ביותר עבור השלוח – להיות אקטיבי, ליזום וליצור אינטראקציה עם הסביבה החדשה בה הוא חי. לעתים, עצם העובדה שאנחנו צריכים להיות פרו-אקטיביים, גורמת לנו לפעול בדרך ההפוכה ומשתקת אותנו. כשלוח, המעבר גורם לכל הסובבים אותו תחושה של התחלה חדשה המהולה בפחד. העובדה שאדם צריך להיות פרו-אקטיבי וליצור קשרים שמה אותו, שלא במתכוון, בנקודת שפל מסוימת ולו בשל הפחד שפנייה יזומה תגרום לרתיעה מצד האדם שמנגד. למרות זאת, אין ברירה, שכן אותה פסיביות תשאיר אותו מאחור ולכן חשוב ליצור הזדמנויות לשיחה ולפנות ישירות לקולגות כדי לקיים מפגש או סתם לצורך קיום שיחה על נושא שלא במסגרת העבודה.
כשמתנייד מבצע מעבר, הוא בעצם מאבד את “המעגל החברתי” שלו וצריך ליצור מעגל חברתי חדש. זה מצריך אומץ, חשיבה מחוץ לקופסה ולא מעט תעוזה. בסופו של דבר אותו צעד קטן יסייע לעוד צעדים נוספים עד לרגע שהוא ילך בדרך בטוחה כשלצדו מכרים, שיהפכו לחברים ויעזרו לו לייצר מעגל חברתי חדש.
כדי להקל על התהליך, תוכלו פשוט להיעזר בחברה לניהול רילוקיישן